ליאור בן זקן
Lior Ben Zaken

אלברט והקרקס

זֶה אֲלַבֵּט אַלְבֵּרְט נוֹלַד בְּנוֹרְבֶגְיָה בְּיוֹם קַר וְעָצוּב. אַלְבֵּרְט הָיָה יֶלֶד עָזוּב, לְלֹא אִמָּא וּלְלֹא אַבָּא. וּמֵאָז שֶׁהָיָה מַמָּשׁ קָטָן הַקִּרְקָס אֹמֶץ אוֹתוֹ. אַלְבֵּרְט אָהַב מְאוֹד אֶת הַקִּרְקָס אֲבָל לֹא הִתְאִים לְכָל תַּפְקִידֵי הַקִּרְקָס, עַל אַף כָּל נִסְיוֹנוֹתָיו. לָכֵן אַלְבֵּרְט הוּא מוֹכֵר הָאֹכֶל וְהַמַּמְתַּקִּים בַּקִּרְקָס. הוּא דַּוְקָא אוֹהֵב לִרְאוֹת אֶת חִיּוּכָם שֶׁל הַיְּלָדִים כַּאֲשֶׁר קִבַּלְוּ אֶת הַפּוֹפְּקוֹרְן אוֹ צֶמֶר הַגֶּפֶן הַמָּתוֹק. וְכִמְעַט תָּמִיד הָיָה "שׁוֹכֵחַ" לְקַחְתָּ את הַכֶּסֶף. אַלְבֵּרְט הָיָה יָדוּעַ כְּאָדָם מֻפְנָם, רָגִישׁ, חוֹלְמָנִי, וְחָבִיב עַל כֻּלָּם. הַחֲלוֹם שֶׁל אַלְבֵּרְט הָיָה לִהְיוֹת קַלִּיל וְקוֹפְצָנִי כְּמוֹ אָמָּנֵי הַטְּרַפֵּז וּלְהוֹפִיעַ מוּל כֻּלָּם. אַלְבֵּרְט תָּמִיד הִרְגִּישׁ קְצָת לֹא שַׁיָּךְ. עַד אֲשֶׁר פָּגַשׁ אֶת שֶׁמִּיֵּל הַפִּיל… בהנחיית עמית טריינין