מייס שקיראת
Mays Shkerat
mays.shkerat97@gmail.com
maysshkerat.myportfolio.com
@mays.7.7
בק׳גה אל לימון
מעדויות חומריות וכתובות עולה שהחל מהמאה ה־ 19עצי הלימון, אף שאינם צמחים מקומיים, תפסו מקום חשוב במטעים של הפלחים הפלסטינים, והיו לגידול נפוץ בחצרות בתיהם וחדרו גם למטבח הפלסטיני. לאור זאת, הפך עץ הלימון, כמו עצי זית והצברים, לסמל במאבק הפלסטיני נגד מנגנוני המשטר הישראלי. עצי הלימון מדגישים את הפרדוקס הגלום בשימוש בטבע ובטבעי כדימוי טעון במאבק פוליטי-לאומי. בחרתי להעמיד את הלימון במרכזו של הסרט "בקג׳ה אל לימון". תחילתו של הסרט בשרידי עצי הלימון של חצרות השכונה הערבית מלפני 1948 "אל־בקע", וסיומו בפאתי העיר רמאללה. הסרט שוזר סיפור בדיוני על לקיחת/גניבת לימונים מחצרות בקעה בירושלים ומכירתם ברמאללה, עם פרקטיקות של תיעוד העוקבות אחר המסע הבלתי אפשרי בין שתי הערים כיום. מוטיב מרכזי בסרט הוא אל בקג'ה – "الكفویة" – שק החפצים האישיים שנשאו איתם פליטי הנכבה. נשיאת והלימונים בתוך האל־בקג'ה מהדהדת לזיכרון של מראות פליטי הנכבה, והיא מעין טקסט יום־יומי המשחזר את מסע העקירה של 1948 מירושלים לרמאללה.
