רון חן
Ron Chen

חברה

העבודה "חברה" עוסקת בקיסריה. נקודת המוצא קשורה בחריגותה של קיסריה מסגרת הסיפור הציוני- ישראלי. שלא כשאר הקרקעות של משפחת רוטשילד, אדמות קיסריה מעולם לא הועברו למדינה, והן מנוהלות באופן פרטי על-ידי "החברה לפיתוח קיסריה". במקום לתרום את הקרקע, החברה מעבירה תרומה שנתית למיזמי חינוך ותרבות בשאר הארץ. העבודה בוחנת את קיסריה דרך אזורי השימושים השונים: מרחב המגורים, אזור העסקים והתעשייה, ומתחמי הארכיאולוגיה הפנאי והספורט. קיסריה משתמשת במנגנוני שליטה ופיקוח תוך הכחשת הפוליטי והקונטקסט המרחבי על מנת לשמרה כפי שהיא, היא מרחב של טיפוח יציר האדם ברמה החברתית, הנופית והחומרית. מהווילה של הורדוס דרך זו של רוטשילד ועד לווילה של ביבי, מתנועת הנפת מקל הגולף אל תנועת הנפת המטאטא, מצינורות הבריכה הפרטית ועד לסוגים השונים של מכונות גיזום הדשא בשדה הגולף- העבודה מבקשת לשרטט את דיוקנה של קיסריה, וממנו, במעשה התכנון, לשרטט דיוקן נוסף, תשתיתי במהותו, ושאינו נפרד מזה הראשון. שלב התכנון מציע ל"חברה לפיתוח קיסריה" את הקמתה של חברת בת: "החברה לשירותי קיסריה". חברת הבת תמשיך לדאוג לשירותים הניתנים בקיסריה, אך תוך שהיא מעסיקה את עובדיה באופן ישיר, ומאפשרת להם להשתלב במרקם והישוב ולקבל מגוריי עובדים ב'וילות בשירות הציבור' - מעין 'הקדש ציבורי' הנסמך על ההיגיון הפילנטרופי המקומי. באופן זה מבקשת העבודה להציע אופק חברתי-אדריכלי, המאפשר קיום ישיר וקונקרטי של העובדים מן הישובים הסמוכים ואנשי קיסריה, תוך התערבות בטיפולוגיה ההיסטורית של הווילה ויצירת חיכוך ותנועה - כלומר, אזרחות - היכן שהכסף והאזרחים מעדיפים לנוח.