גלי פז, עדי קליין
Gali Paz & Adi Klein

חיי רחוב | לקראת אורבניזם נוודי

חוסר בית - המצב של אין בית - הוא מצב גלובלי הולך וגובר הדורש גישה אחרת לאורבניזם, כזו שאינה מבוססת על בעלות וקביעות. עם השנים, סוגיית חסרי הבית החמירה ברחבי העולם. חוסר הבית מוצג לא כטרגדיה אינדיבידואלית, אלא כבעיה של החברה הדורשת פתרונות מרחביים-מערכתיים. עם זאת, בשנים האחרונות, השיח הפוליטי במדינות רבות בעולם מרמז שהעוני הוא תקלה אישית, ושאם אנשים חווים חוסר בית, זה בגלל שהם לא התאמצו מספיק כדי להבטיח מחסה ופרנסה. למרות שאדריכלות לבדה לא יכולה לפתור את בעיית חוסר הבית, נשאלת השאלה: מה ואיזה תפקידים היא יכולה למלא? או, ליתר דיוק, איך אדריכלות יכולה לשתף פעולה עם דיסציפלינות אחרות בפיתוח עירוניות שמכלילה גם את אלה שאין להם בית? אנו מסתכלות על ההצטלבות של חסרות בית ועיצוב המרחב העירוני שלנו, הדרך שבה אנחנו מדברים על דרי רחוב, אסטרטגיות אפשריות לעתיד - חברתית, פוליטית וכלכלית, כמו גם אדריכלות - וכיצד תל אביב, עיר בה מספר דרי הרחוב הוא הגבוה ביותר בארץ וכעיר שמתמודדת עם מצוקת דיור, יכולה לטפל בסוגייה בתוך כך, איזו אחריות נושאת העיר ואילו אסטרטגיות היא נוקטת ליצירת פתרונות? איזה תפקיד יכולה למלא אדריכלות כמקצוע? כיצד ניתן להפוך את הנושא לגלוי יותר בחברה שלנו? ואיזה פוטנציאל יש לאדריכלות לייצור הזדמנויות? הפרויקט מבקש לעשות מקום בעיר למי שאין לו קבע, מתוך הנחה שמספרם של אלה יעלה מאד בשנים הבאות. אנשים אלה נמצאים תקופה ארוכה ברחוב ופיתחו הרגלים בהתאם, כגון חוסר יציבות, ארעיות ותנועה וקשיי מחויבות. על אף זאת, הם עתידים לשוב לחיים מחוץ לרחוב. התערבות בחיי אלה חייבת לכלול הכרה במאפייניהם ולתת מענה הולם לכך, כגון תשתיות בסיסיות, השתלבות במערך התפעולי של העיר ודיור זמני ולא מתחייב, בעל מיקום משתנה ברחבי העיר. נדרשת גישה שהיא במהותה אורבנית, שמציגה קריאה של העיר מחדש, כלומר, לא טיפולית אלא מרחבית - תשתיתית, גישה שתאפשר קיום-משותף של מגוון צורות חיים בעיר, מגורים מסוג אחר, ללא בית, או ללא בית קבוע. הרחבת תפקיד העיר וחשיבה על תשתיות עירוניות כנוודות, חסרות בעלות ושייכות, המאפשרות חיים נאותים ברחוב.