אלון קסלר
Alon Kessler

ללא כותרת

אני ניצב בחשכת הלילה, מביט באדמה ובאטמוספרה ובעיקר בירח. מתוך כמיהה לא מפוענחת מול אור ירח המתפזר על הדומם, אני מבצע טקס צילומי שוב ושוב. הדימוי נצרב בחשיפה ממושכת על סוגים שונים של נייר צילום רגיש לאור, לפעמים לאור ירח ולפעמים בדמדומי בוקר. נייר הצילום מתפקד כקולטן תוך התמודדות עם החושך, דרך התכוונות לאור. הדימוי נוצר לעיתים ישירות מחשיפתו לקרני אור ולעיתים נחלץ בחדר החושך באמצעות כימיקלים מסליל הסרט. הפער בין תיעוד הפעולה הממשית ובין תפיסתה כחוויה מופשטת, שהיא תוצר של מגע, מסמן עבורי עיסוק בחומר ובמעבר בין תחושות, בין פראי למבוית.