יעל פרץ
Yael Peretz
054-4295710
yaelperetz9@gmail.com
שפרינצק 301, קרית שמונה
בקרית-שמונה קיימים מבנים רבים בסכנת קריסה, אותם חקרתי בשנה האחרונה. במהלך המחקר, הסדק הפיזי בקיר התגלה כעמוק במיוחד, והוא בא לידי ביטוי בתחומים רבים; כלכליים, פוליטיים, גיאולוגיים וחברתיים. מחקר זה, אשר כלל שהייה רבה בעיר, שיחות עם תושבים ובעלי תפקידים, וגם שיטוט ממושך באינטרנט, הוביל אותי לשאלה: מהם התנאים להתחדשות עירונית מבוססת דאגה, ולא מבוססת רווח כלכלי? הפרויקט שלי מציע אלטרנטיבה פיזית, כלכלית וחברתית. בבסיסו, מודל כלכלי המתנהל באמצעות וַעֲדֵי שכונות המקדמים כלכלה מעגלית ומקומית. ועדים אלה עובדים בשיתוף פעולה עם העירייה, ובמקביל מנהלים תקציב עצמאי. הפרויקט מתמקד בשני קני-מידה: השכונה והבלוק. בשכונה, מערך תנועה חדש המאפשר הליכה, ומייצר בסיס לחידוש תשתיתי רחב, ומקומות ציבוריים נגישים לתושבי העיר. השביל משתנה בהתאם למיקומו בשכונה: למשל, לצד השירות הפסיכולוגי, הממוקם בסמיכות לנחל וגן ילדים, מתווספת גלריה, מרכז למידה וספסלים המאפשרים שהייה לצד הנחל. דוגמה נוספת נמצאת בסמוך לכביש הראשי החוצה את העיר: שם, בנוסף לתושבי השכונה, גם מבקרים מחוץ לעיר יכולים להנות ממרחב פתוח ועסקים מקומיים. הבלוק, מוגדר באמצעות תשתיות חכמות וחסכוניות יותר (דוגמת ביוגז ותשתית למים אפורים), המונחות לאחר פינוי מבנה בסכנת קריסה. תשתיות אלה מאפשרות התחדשות רחבה יותר בטווח הארוך, ומכינות את השטח להתחדשות של המבנים הבאים. על-בסיס תשתיות אלו, נבנים מבני מגורים, מרכז קהילתי, ועסקים קטנים. בזכות הבנייה ב-CLT, מתקיימת יכולת להתרחב ולבנות בצורה מהירה. מבנה המגורים החדש דומה טיפולוגית לשיכון שקדם לו: יחסי השכנות נשמרים, ושתי דירות חולקות מרחב מוגן קומתי. את השיכון החדש העירייה מנהלת כדיור חברתי (Social Housing), כך שדיירי הבניין משלמים שכירות בעבור המגורים על-פי שטח הדירה שלהם, בשקלול סך ההכנסה השנתית למשק-בית.
