יובל רז
Yuval Raz

PARENTS vs AI

השוואת תשובות של הוריי לתשובות של בינה מלאכותית, מאוגדות בספר. חשבתי על הפרוייקט כשהתחלתי לדבר עם בינה מלאכותית (https://beta.openai.com/playground). שאלתי אותה כל מיני שאלות והיו לה תשובות ממש מגניבות וחכמות. פעם אפילו שאלתי אותה מה דעתה על סטייל של כל מיני מפורסמים. היא ידעה להגיד על כל אחד מה היא אוהבת בסטייל שלו (חוץ מדונלד טראמפ, היחיד שהיא חשבה שהסטייל שלו גרוע, אגב). הלכתי לישון וכשקמתי בבוקר שאלתי אותה מה שלומה והיא ענתה לי ״בסדר גמור, אשמח להמשיך לשחק במשחק האופנה״. לא ציינתי שזה משחק בכלל. זה הפתיע אותי מאוד. נזכרתי בכל מיני שאלות מהילדות שלי, ששאלתי את הוריי והתשובות לא סיפקו אותי, אז עברתי אליה. חשבתי לעצמי שהתשובות האלה די טובות ושיהיה מעניין לשים אותן ליד התשובות של ההורים שלי. ככה נולד הרעיון לספר המוצג כאן. ראיינתי את ההורים שלי (אילו באמת התשובות שלהם) ואת הבינה המלאכותית. חילקתי את הספר לשאלות מהילדות עד הבגרות: שאלות נאיביות של ילדים, שאלות על יחסים של גיל ההתבגרות, שאלות על תהיות לגבי העתיד בבגרות המוקדמת ולשאלות ״יבשושיות״ של מבוגרים על כספים וכביסה. בחרתי להוסיף לספר גם תמונות שבינה מלאכותית יצרה למילים שהזנתי לה (https://hotpot.ai/art-maker) הפער בין התשובות החכמות לציורים המשונים שיצרה הבינה הפכו לקונטרסט מעניין. כששאלתי אותה שאלות היא תמיד נמנעה מלספק תשובה אישית וענתה ״את מה שנכון״ אבל כשהזנתי לה מילים לצייר ״הדעה האישית שלה״ הייתה חייבת לצאת במובן מסוים והתפישה המעוותת שלה על האנושות יצאה גם היא, תרתי משמע. הציורים היו מעוותים מאוד, הפרצופים שניסתה לצייר נראו כמו שדים, גופים חסרי גפיים, גם הניסיון לצייר חפצים לא מאוד צלח. אם ככה היא חושבת שהאנושות באמת נראית אני לגמרי מבינה למה יום אחד היא תרצה להשמיד אותה.